לאמא שלי היתה מזוודה אדומה קטנה.
כשהייתי ילדה גם לי היתה מזוודה אדומה קטנה מפלסטיק אבל היא אבדה לי. והיום יש לי
את המזוודה האדומה קטנה שהייתה שייכת לאמא שלי. זאת לא ספרות. זאת החיים. כל מה
שצריך הוא מזוודה אדומה קטנה. לשמור. לארוז. לפרוק. לארוז מחדש. תמיד להשאיר
בזווית של העין. גם כשהיא טובעת באבק. גם כשכבר לא רואים שזאת מזוודה אדומה קטנה
שהיתה שייכת לאמא שלי.
הספרות אינה ספרות. ספרים אינם ספרים.
כל החושב שספרות היא ספרות וספרים הם ספרים טועה. חיה גדולה קמה עלי בלילות. זאת
לא ספרות. זאת החיים. בימים אינני מוכנה להסתכל בה. אני מריחה סביבה ורואה סביבה.
לפעמים אני משעינה עליה קרש גיהוץ, אם היא כבר שם. כמו לחלוק דירת שניים וחצי
חדרים עם לווייתן.
אתה מדבר איתי ואני לא מבינה על מה אתה
מדבר. It is(m) what it is(m). מה בין החיה הגדולה לבין מה שאתה אומר, אני מנסה
להבין.
אולי אתה יודע ואני לא יודעת. אשריך.
אשרי. אולי אני יודעת ואתה אינך יודע. אשרי עין ראתה.
