"ובכן, אני חייבת לזוז. אני מקווה שנשוב וניפגש. עם זאת, אעניק לך עצה בחינם."
"היא תעלה לי משהו?"
"מה? הרגע אמרתי שהיא בחינם!" אמרה מרת טיק."
"כן, אבל אבא שלי אומר שעל עצות שניתנות בחינם לעתים קרובות משלמים ביוקר," אמרה טיפני.
מרת טיק עיקמה את חוטמה. "זו עצה שלא תסולא בפז," אמרה. "את מקשיבה?"
"כן," אמרה טיפני.
"יופי. עכשיו... אם תאמיני בעצמך..."
"כן?"
"...ותאמיני בחלומות שלך..."
"כן?"
"...ותמצאי את הכוכב שלך בשמיים..." המשיכה מרת טיק.
"כן?"
"...עדיין תפסידי לאנשים שבילו את הזמן שלהם בעבודה קשה ולמידה ולא היו כל כך עצלנים. להתראות."
(מתוך בני החורין הקטנים, מאת טרי פרצ'ט)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה