קובי אור הוא אחד ממצרפי המילים (כמו שהוא בוחר לקרוא לעצמו, כי כתיבה, הוא אומר "שמורה לאנשים כמו סמואל בקט או דליה רביקוביץ'") שאני אוהבת לקרוא.
יש לו בלוג חדש שנקרא קרמטוריום, והיום פורסם ראיון איתו בגלריה, בעיתון הארץ.
את אור פגשתי בפעם הראשונה כשהייתי בת שש-עשרה, בבית אריאלה. הוא דיבר על שירים ועל שירה באופן שהסעיר אותי אז, גם בגלל שגיל שש-עשרה הוא גיל נוח להסתערות, אבל גם בגלל הדרך שלו לנסח דברים, שתמיד יש בה גובה ונמיכות, במידה כמעט שווה, ושתמיד השפיעה עלי בצורה דומה, גם כשהגיל ההוא היה כבר מאחורי.
לפני כמה שנים, הוא, בעז כהן ויוסי בבליקי הוציאו יחד דיסק שנקרא "צודק כמו גשם", שאפשר להוריד ולרכוש בשיטת "רכישת אמון".
מתוכו השיר "נגד", הוא השיר האהוב עלי. אפשר לשמוע אותו כאן.
יש לו בלוג חדש שנקרא קרמטוריום, והיום פורסם ראיון איתו בגלריה, בעיתון הארץ.
את אור פגשתי בפעם הראשונה כשהייתי בת שש-עשרה, בבית אריאלה. הוא דיבר על שירים ועל שירה באופן שהסעיר אותי אז, גם בגלל שגיל שש-עשרה הוא גיל נוח להסתערות, אבל גם בגלל הדרך שלו לנסח דברים, שתמיד יש בה גובה ונמיכות, במידה כמעט שווה, ושתמיד השפיעה עלי בצורה דומה, גם כשהגיל ההוא היה כבר מאחורי.
לפני כמה שנים, הוא, בעז כהן ויוסי בבליקי הוציאו יחד דיסק שנקרא "צודק כמו גשם", שאפשר להוריד ולרכוש בשיטת "רכישת אמון".
מתוכו השיר "נגד", הוא השיר האהוב עלי. אפשר לשמוע אותו כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה